Tag: Canada

Aliyah despite COVID

The breakdown of Nefesh B’Nefesh 2020 aliyah. (image from Nefesh B’Nefesh)

Despite a challenging and tumultuous 2020, 291 individuals from Canada decided to make aliyah and move to Israel with Nefesh B’Nefesh (NBN) over the past year. The Canadians were among the 3,168 individuals who moved to Israel from North America in 2020 – 2,625 since the COVID-19 pandemic hit.

Founded in 2002, Nefesh B’Nefesh, in partnership with Israel’s Ministry of Aliyah and Integration, the Jewish Agency for Israel, Keren Kayemeth LeIsrael and Jewish National Fund-USA, has assisted in easing the aliyah process for more than 65,000 olim since its inception. With the help of its partners, NBN assisted nearly 90% of the total number of olim that arrived in 2019.

Since January of 2020, Nefesh B’Nefesh olim have most often hailed from New York, New Jersey, California, Florida, Ontario, Illinois, Massachusetts, Maryland, Pennsylvania and Texas. Altogether in the past year, 811 families chose to move their lives to Israel, along with 1,032 singles and 332 retirees. There were 61 physicians among a total of 198 medical professionals who arrived in Israel in the last year, most of whom joined the frontlines in Israel’s fight against the coronavirus. And 390 young men and women stepped off the plane with the desire to serve Israel as lone soldiers.

In addition to the olim who arrived throughout 2020, Nefesh B’Nefesh received 6,704 aliyah applications, in contrast to 3,035 in 2019 – marking a 126% increase in interest in aliyah.

image - The breakdown of Nefesh B’Nefesh 2020 aliyah
The breakdown of Nefesh B’Nefesh 2020 aliyah. (image from Nefesh B’Nefesh)

“From the earliest days of the Jewish state, no matter how trying or difficult the circumstances, aliyah has always continued in order to preserve what was once a distant dream for our parents and grandparents,” said Rabbi Yehoshua Fass, NBN co-founder and executive director. “As we look back at the challenges everyone faced in 2020, we are extremely proud of what we have accomplished together. We look forward to watching each oleh grow and build their new lives in Israel, and eagerly look ahead to 2021, a year with the potential to exceed all expectations in aliyah.”

“I welcome the dozens of new olim who chose to leave everything, especially during the time of a global epidemic, and fulfil their dreams of building new homes for themselves in Israel,” said Minister of Aliyah and Integration Pnina Tamano-Shata. “Many will surely remember 2020 as a challenging and complex year, but the olim who arrived [recently] from across the U.S. and are part of the last group of olim this year, are enabling it to be shaded in more encouraging and optimistic colours.

“Despite COVID-19, the Jewish nation is thriving and aliyah is continuing,” Tamano-Shata continued. “In the past year, more than 20,000 olim from 80 countries around the world made aliyah.”

“The thousands of new olim from North America and around the world, during a year of a global pandemic, lockdowns and almost complete paralysis of international air travel, emphasizes how much the longing for Zion is deeply ingrained in the hearts of the Jewish people around the world,” said Isaac Herzog, chair of the Jewish Agency.

The top 10 cities in Israel that new olim chose as their homes this year were Jerusalem, Tel Aviv, Beit Shemesh, Ra’anana, Haifa, Herzliya, Netanya, Modiin and Be’er Sheva. The olim most commonly worked as educators, physicians, nurses, social workers and lawyers, as well as in the fields of marketing, sales and business. The average age of an oleh this year is 30, with the oldest being a 97-year-old and the youngest being only 35 days old.

When the pandemic began in earnest in March 2020, Nefesh B’Nefesh adapted its various programming and transitioned into holding virtual meetings, webinars and informational sessions. The online seminars have allowed the organization to reach a much wider audience and have included a wide range of subjects, from choosing communities and special webinars for medical professionals, to how to pack and ship for aliyah.

The ongoing support after aliyah provided by NBN has meant that 90% of its olim have remained in Israel, leading to tens of thousands of new Israelis who go on to make significant contributions to the country.

קנדה חסמה רכישה סינית של מכרה זהב בארקטיקה

(photo: TMAC Resources via nunavutnews.com)

ממשלת קנדה חסמה את החברה המולאמת הסינית שאנדונג מרכישת מכרה זהב במדבר הארקטי בקנדה. זאת במסגרת החלטתו של ראש הממשלה, ג’סטין טרודו, לעמוד איתן אל מול ההשפעה הגוברת של סין על המדינה ובייחוד על האזורים הצפוניים שלה.

מדובר בהחלטה השנייה של טרודו שהטיל וטו על עסקה ביוזמת סין מאז שנכנס לתפקידו לפני כשלוש שנים. בכך הוא נסוג באופן חלקי ממטרת מדיניות שהציב בתחילת דרכו לטפח קשרים כלכליים אדוקים יותר עם סין.

הווטו עשוי לפגוע ביחסים בין המדינות, שהם בלאו הכי מתוחים לאחר שקנדה עצרה את סמנכ”ל הכספים של וואווי, מנג וואנגז’ו, שהיא גם בתו של המייסד. וואנגז’ו נעצרה בוונקובר לפני שנתיים בחשד לפיהם חברת וואווי, הפרה את הסנקציות הבינלאומיות האמריקניות נגד איראן. לאחר מכן סין עצרה שני קנדים בהאשמות שהפרו את חוקי ביטחון המדינה, וטרודו תיאר את המעצרים כנקמה על מעצרה של המנכ”לית מווואווי.

שאנדונג (מהחברות גדולות בעולם לכריית זהב) רצתה לרכוש את חברת טמאק, אשר בבעלותה מכרה שנמצא כמעט מאתיים ק”מ ק”מ צפונית למעגל הארקטי, תמורת כמאה וחמישים מיליון דולר.

בכירים לשעבר בקהילייה הצבאית והביטחונית הקנדית יצאו נגד העסקה. הם טענו שהיא תעניק לסין גישה גדולה מדי לאזור הארקטי, אזור בעל רגישות בגלל חשיבותו הגדולה כנתיב מסחר ומקור למינרלים בעלי ערך.

על פי החוק בקנדה, הממשלה צריכה לבדוק כל רכישה בידי ישות חיצונית השייכת למדינה כשלהי, ויש ל הזכות לבלום עסקאות כאלה על בסיס שיקולי ביטחון לאומי.

בשגרירות סין באוטווה הגיבו כי על קנדה לספק סביבת שוק הוגנת וללא אפליה ליוזמות מכל המדינות, כולל סין. כל פוליטיזציה או התערבות בתירוץ של ביטחון לאומי היא שגויה, אמרה עוד בשגרירות.

בפעם הראשונה שממשלתו של טרודו הטילה וטו על עסקה עם סין הייתה לפני כשנתיים. אז קנדה בלמה את הרכישה של קבוצת אקון ע”י חברת סי.סי.סי.סי מתוך שיקולים של ביטחון לאומי.

ההחלטה לגבי שאנדונג משקפת החשיבה מחדש של ממשל טרודו בנוגע למדיניות מול בייג’ינג. דיפלומטים בדימוס וחוקרי מדיניות חוץ מתלוננים, שקנדה התמקדה זמן רב מדי בהגנה על אינטרסים מסחריים כמו יצוא מזון, כורים ושירותים פיננסיים, ולא הצליחה לראות שהתוקפנות של סין כמעצמה בעולם תחת שלטונו של הנשיא, שי ג’ינפינג, המגיעה הרבה מעבר לזה.

על כולנו להיות מעט יותר חכמים בהבנת הכלים שהממשלה הסינית מוכנה להשתמש בהם, שאינם לפי הנורמות אליהן אנו רגילים מול בעלות ברית החושבות כמונו, אמר טרודו.

שר החוץ של קנדה, פרנסואה־פיליפ שמפאן, הבטיח מדיניות חדשה לגבי סין אבל הזהיר מפני אימוץ גישה לוחמנית, כפי שהציעו כמה מיריביו הפוליטיים הניציים של טרודו. בואו לא ניגרר לפיתוי של רטוריקה קשוחה וחסרת אחריות אשר לא תייצר תוצאות של ממש, אמר.

אם תשים קנדה קץ לפרשת הסגרת וואנגז’ו זה עשוי לתת לה את כוח ההינף לדרוש מסין יותר. עורכי הדין שלה דיברו עם בכירים במשרד המשפטים האמריקאי בשבועות האחרונים, לגבי הסכם על פיו היא תודה בחלק מן ההאשמות נגדה. בתמורה התובעים יסכימו לדחות ואולי אחר כך לבטל את כתב האישום, אם היא תשתף פעולה.

עסקה בנושא וואנגז’ו עשויה לגרום לסין להחזיר לקנדה את שני העצורים הקנדיים, מזה כשנתיים. מייקל קובריג, דיפלומט קנדי שהיה בחופשה ומייקל ספאבור, איש עסקים קנדי. מעצר שניהם נחשב כאחד הגורמים להאצת השיחות בנושא של וואנגז’ו מול ארה”ב.

קנדה מתחילה לחסן את התושבים

(photo: 2018 © Qapta.es)

ממשלת קנדה מתחילה בימים אלה להפעיל את מערך המסובך והמורכב של החיסון נגד נגיף הקורונה. מדובר בחיסון של ענקית התרופות האמריקנית פייזר וחברת הטכנולוגיות הגרמנית ביונטק. קנדה הייתה אפוא המדינה השנייה בעולם שהעניקה אישור רגולטורי לשימוש בחיסון של פייזר וביונטק, ועוד לפני ארצות הברית.

רשויות הבריאות של קנדה העניקו ביום רביעי בשבוע שעבר את האישור לשימוש בחיסון לנגיף קורונה של החברות פייזר וביונטק. הלת’ קנדה – הסוכנות האחראית על הרגולציה של תרופות, פרסמה הודעה רשמית באתר האינטרנט שלה כי החיסון יעיל ובטוח לשימוש. קנדה צפויה לקבל כמאתיים וחמישים אלף מנות חיסון של פייזר ויביונטק במהלך חודש זה (דצמבר), ועוד כארבע מיליון מנות חיסון עד חודש מרץ שנה הבאה.

האישור ניתן במסגרת מדיניות זמנית (חדשה) שמאפשרת אישור מואץ של תרופות. זאת, בדומה לאישורי החירום שמעניק האף.די.אי – מינהל המזון והתרופות של ארה”ב. אגב הסוכנות האמריקנית העניקה את האישור שלה לשימוש בחיסון של פייזר ויביונטק בסוף השבוע האחרון.

אישור לחיסון נסמך על ראיות לכך שהוא בטוח, יעיל ובאיכות טובה, כתבה הסוכנות הלת’ קנדה. יצוין כי ממשלת קנדה הליברלית בראשות ראש הממשלה, ג’סטין טרודו, רכשה בסך הכל עשרים מיליון מנות מהחיסון של פייזר וביונטק, המספיקות לחסן עשרה מיליון תושבים. לקנדה שמורה האופציה לרכוש חמישים ושש מיליון מנות חיסון נוספות מפייזר וביונטק. הסוכנות הקנדית הלת’ קנדה בוחנת בימים אלה עוד שלושה חיסונים אחרים, בהם החיסון של חברת מודרנה האמריקנית. חשוב לזכור שממשלת קנדה הזמינה יותר מנות חיסון לנפש מכל מדינה אחרת בעולם.

פקידים קנדים אמרו כי במסגרת הסכם הרכישה עם פייזר וביונטק, מנות החיסון לא יכלו להישלח לקנדה עד לקבלת האישור – שכאמור התקבל בשבוע שעבר. טרודו מצידו אמר כי קנדה תחל לקבל את המשלוח הראשון כבר בשבוע זה, בכפוף לקבלת האישור של הלת’ קנדה. רשויות הבריאות של עשר הפרובינציות ושלוש הטריטוריות של קנדה, יעניקו את החיסונים בחינם לתושביהן. רשויות הבריאות שלהן הן אלה שיחליטו באופן עצמאי איך יקוצו החיסונים בשטחים שלהן – כאשר בשלב זה מספר מנות החיסון של פייזר וביונטק הוא נמוך ביותר.

אונטריו: יוחלף השם של רחוב הקרוי על שמו של קצין נאצי

ארגון בני ברית קנדה ניהל מאבק ממושך במשך שנים, לשנות את שמו של רחוב בעיר אייקס שבמחוז אונטריו, הנושא את שמו של נאצי. למעלה מאלף חתימות הושגו על ידי בני ברית ומועצת העירייה הסכימה להתחיל בהליך לשינוי השם.

הרחוב שמעורר סערה באייאקס, קרוי עד היום על שמו של קצין חיל הים הנאצי, הנס לנגדורף. כאמור לאחר קמפיין ממושך של בני ברית קנדה אישרה מועצת העיר את החלפת השם. יצויין כי לישיבת מועצת העיר הגיע ניצול שואה שהעיד ממושכות על הזוועות של הנאצים.

נציג ארגון בני ברית בקנדה מייקל מוסטין, אמר בסיפוק כי אישור ההחלטה לשינוי שם הרחוב, דווקא בתקופה כזו של התגברות התפרצויות האנטישמיות בקנדה, מהווה בשורה וקרן אור.

קצת הסיטוריה: שהמייסדים של ארגון בני ברית היו שנים עשר מהגרים יהודים מגרמניה, שהקימו את הסניף הראשון בארצות הברית. מטרתם הייתה לאחד את עם ישראל באשר הוא נמצא. כיום הארגון פעיל במספר גדול של מדינות ברחבי העולם. הוא עוסק במגוון רחב של פעילויות חברתיות, רווחה, פעילות למען זכויות האדם, התנגדות למיסיון, והתנגדות לגזענות ואנטישמיות.

רילוקיישן בחו”ל

(Pete Linforth/Pixabay)

ההתפתחויות הטכנולוגיות המהירות הובילו להיווצרות פערים בין מדינות מתקדמות ומדינות מתפתחות. מדינות רבות זקוקות לכוח אדם מיומן הבקיא ברזי הטכנולוגיה ומדינות נוספות מגייסות עובדים צעירים לצורך ביצוע עבודות פשוטות שונות. העידן המודרני והעובדה כי העולם הפך לכפר גלובלי, מספקים אפשרויות רבות לתעסוקה בכל רחבי העולם. לכן תופעת הרילוקיישן הופכת לנפוצה במיוחד יותר ויותר. חלק מאלה עושים רילוקיישן חוזרים לאחר סיום חוזה העבודה או הלימודים לארץ מוצאם. ואילו החלק האחר נשאר לגור באותן מדינות ואז הסטטוס שלהם משתנה למהגרים.

בשנים האחרונות לאור מה שקורה בישראל מתרבה מאוד מספר הישראלים שמבקשים לעבור ולגור במדינות אחרות, כמהגרים, כסטודנטים או על תקן של רילוקיישן. זאת למספר שנים או לצמיתות.

מדי שנה יוצאים מישראל אלפי עובדים לשליחות בחוץ לארץ מטעם מקום עבודתם. כמו כן, צעירים רבים נוסעים לצורך לימודים לתארים מתקדמים. זאת כאשר חלקם מחזיקים במשפחות וחלקם מעוניינים לפתח קריירה עצמאית. על פי הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כעשרים אלף משפחות עוזבות את ישראל מדי שנה ועושות רילוקשיין למדינות שונות בחו”ל.

ארבעת היעדים המבוקשים ביותר לרילוקיישן מצד הישראלים הם המדינות: קנדה, ארצות הברית, הולנד ובריטניה.

קנדה נחשבת למדינה מתקדמת מאוד ומציעה רמת חיים טובה, משכורות גבוהות ותנאים סוציאליים מצוינים. ישראלים רבים בוחרים בקנדה כיעד לרילוקיישן וזאת בזכות איכות החיים וההשתלבות הנוחה והמהירה. כידוע מספר הישראלים שמהגרים לקנדה הולך ולגדל מדי שנה וכיום יש בה את הריכוז הרביעי בגודלו בעולם של יהודים. משכורת ממוצעת בקנדה מוערכת בלמעלה מחמישים אלף דולר בשנה.

ארה”ב מהווה יעד מבוקש עבור ישראלים לצרכי עבודה וזאת בזכות מגוון אפשרויות התעסוקה והשכר הגבוה. כן יש לזכור את ההסכמים בין המדינות ישראל וארה”ב. רובם של הישראלים בוחרים לגור במדינות במערב קליפורניה ובמזרח ניו יורק, שמציעות מרכזי תעסוקה גדולים דוגמת עמק הסיליקון. רבים מהישראלים המבצעים רילוקיישן לארצות הברית הינם עובדי ענף הייטק, מהנדסי תוכנה, מנהלי מוצרים ועוד. משכורת ממוצעת בענף ההייטק בארה”ב יכולה להגיע ליותר ממאה ושמונים אלף דולר בשנה.

הולנד מושכת אליה עובדים מענף ההייטק וכן עובדים בתחומי ההנדסה, התעשייה והניהול, האמנות ועוד. הולנד נחשבת למדינה שמאפשרת השתלבות בצורה נוחה וקלה ומציעה תנאים סוציאליים טובים ורמת שכר גבוהה. מדובר במדינה קטנה עם הרבה היסטוריה מצד אחד אך גם עם הרבה התפתחות טכנולוגית מצד שני. יש גם לזכור שהולנד נחשבת למדינה מאוד ליברלית. בהולנד השכר הממוצע מגיע ללמעלה מחמישים ושתיים אלף דולר.

עיר הבירה של בריטניה לונדון נחשבת לעיר בינלאומית ומודרנית המשלבת בצורה טובה בין עסקים לבין פנאי ובידור. לונדון נחשבת ליקרה, אולם יוקר המחייה בה התמתן בשנים האחרונות ודומה לזה הקיים בתל אביב שדווקא התייקרה מאוד לאחרונה. הדרישה באנגליה ובמיוחד בעיר לונדון היא בעיקר לעובדים בתחומי טכנולוגיה, פרסום, אינטרנט, מובייל ופיננסים. בבריטניה השכר הממוצע עומד על למעלה מארבעים וחמישה אלף דולר.

רילוקיישן לצרכי לימודים: ישראלים רבים בוחרים ללמוד בחו”ל בעיקר במקצועות בהם תנאי הקבלה בארץ נוקשים, כמו וטרינריה ורפואת שיניים. בנוסף, לימודים בחו”ל מציעים מסלולי הכשרה שאינם נלמדים בארץ. שכר הלימוד משתנה בין מדינה למדינה ובין מסלולים שונים. שכר הלימוד יכול לנוע בין כמה אלפי דולר או כמה אלפי יורו לשנה, ולהגיע אף עד לשבעים אלף דולר לשנה במוסדות לימוד יוקרתיים במיוחד. במספר מדינות כמו דנמרק, גרמניה ובנורבגיה הלימודים הם בחינם גם עבור סטודנטים זרים.

Historic win for Paul

In an historic victory, Annamie Paul was elected leader of the Green party of Canada Saturday, becoming the first Black person and the first Jewish woman to lead a federal political party. How historic this news is will depend on her impact on Canadian politics, beginning with her showing in a by-election in the riding of Toronto Centre at the end of this month.

Paul will also be challenged by some in her party who have taken exception not only to her moderate, conciliatory positions toward the Israeli-Palestinian issue but to her Jewishness itself. During the campaign, she was bombarded with antisemitic trolling, some from within her party, some from outside agitators. She overcame her nearest opponent, Dimitri Lascaris, on the eighth round of voting. Lascaris, one of Canada’s most vocal anti-Israel activists, was endorsed by a range of anti-Zionist figures, including Pink Floyd co-founder Roger Waters.

Lascaris has been a lightning rod in the party and the country for anti-Israel activists. When confronted during the campaign about the overt presence of antisemitic comments, ideas and harassment directed at Paul, Lascaris redirected, saying that antisemitism exists mostly on the right of the political spectrum.

Bigotry of every form must be acknowledged and condemned regardless of where it emerges. Pretending it does not exist and accusing one’s opponents of it while ignoring its presence in one’s own movement is a deeply unprogressive approach. Paul – as well as the Jewish community and all Canadians who seek justice and equality – must be vigilant and vocal as bigots react to the increased visibility of a Black Jewish woman leader.

The Green party has a history of problematic approaches to the Middle East, including a 2016 vote to endorse the BDS movement, later rescinded after then-leader Elizabeth May threatened to quit. That incident underscored the limited power of the leader’s role in the Green party. As Paul told the Independent in a recent interview (jewishindependent.ca/paul-hopes-to-make-history), she will not have the power, as leader, to make or alter party policy. May’s gambit – threatening to quit unless a position was reversed – is a rare tool in the kit.

Paul’s varied career has included roles as a director for a conflict prevention nongovernmental organization in Brussels, as an advisor at the International Criminal Court in The Hague and as a political officer in Canada’s mission to the European Union. She was co-founder and co-director of an innovation hub for international NGOs addressing global challenges and has worked with other NGOs, such as the Climate Infrastructure Partnership and Higher Education Alliance for Refugees. She was born in Toronto to a family that immigrated from the Caribbean and she converted to Judaism under a Hillel rabbi while studying at Princeton University.

In her interview with the Independent, Paul said she admires Canada’s politics of compromise, but that the climate crisis is an exceptional event that requires single-minded determination to address.

In her victory address Saturday, to a small group observing social distancing, she suggested the voting public is ready for politicians who look and think differently.

While British Columbians are focused on provincial politics with the Oct. 24 election – and the world awaits the outcome of perhaps the most consequential U.S. election in our lifetimes on Nov. 3 – we will keep an eye on the Oct. 26 Toronto Centre by-election to see the next step in the trajectory of this new leader on the federal scene.

להאריך את הסגירה של הגבולות

(Wikimedia Commons)

שלוש המדינות של צפון אמריקה שוב החליטו להאריך את סגירת הגבולות היבשתיים ביניהן. זאת, פרט לנסיעות חיוניות והעברת סחורות ממדינה למדינה. סגירת הגבולות בין ארצות הברית, קנדה ומקסיקו החלה כבר בחודש מרץ השנה. לאור התפרצות מגיפת הקורונה במדינות השונות ובמספרים גדולים, בעיקר בארה”ב ומקסיקו. ומקביל לאור התמיכה הגורפת בסגירת הגבולות מצד אזרחי קנדה, רבים מעריכים בצפון אמריקה שהשיגרה ופתיחת מעברי הגבול מחדש לא תחזור עד לראשית השנה הבאה, לכל המוקדם.

בראשית חודש אוגוסט החליטו הממשלות של ארה”ב, קנדה ומקסיקו להאריך בשלושים ימים נוספים את הסגירה המשותפת של הגבולות היבשתיים ביניהן. וזאת מתוך רצון לבלום את ההתפרצות המחודשת של נגיף הקורונה בשלוש מדינות אלה.

בשלב זה, מעברי הגבול בין ארה”ב ומקסיקו, ובמקביל בין ארה”ב וקנדה, יישארו סגורים עד העשרים ואחד בספטמבר, לכל הפחות. חשוב להבהיר כי הסגירה הממושכת לא משפיעה על הסחר הרב בין המדינות ושינוע של סחורות שונות (באמצעות משאיות). זאת, כמו גם על טיסות מסחריות שממשיכות להתקיים בין המדינות והעברת סחורות באמצעות מטוסים. רבים מבקרים את המדינות שלא מאפשרות להשתמש במעברי הגבול, אך מאפשרות לטוס ביניהן.

השר לביטחון המולדת בפועל של ארה”ב, צ’אד וולף, אישר את הדיווחים על המשך סגירת הגבולות בין המדינות. וולף אמר כי ארה”ב תמשיך לעבוד עם קנדה ומקסיקו כדי להאט את התפשטות מגיפת הקוביד. בהתאם לכך סוכם להאריך את המגבלה על תנועה שאינה חיונית, עד העשרים ואחד בספטמבר.

החל מהשמונה עשר במרץ השנה החליטו ארה”ב, קנדה ומקסיקו על סגירת מעברי הגבול. שלוש המדינות תיאמו זאת מראש והחליטו על המשך סגירת מעברי הגבולות ביניהן בחודש נוסף. זאת למעט נסיעות חיוניות ומעבר סחורות.

וולף ציין כי נשיא ארה”ב, דונלד טראמפ, אמר לפני מספר ימים כי הגבלת הנסיעות והגברת הפיקות על מעברי הגבולות בין המדינות, היא כלי נוסף במאבק בנגיף הקורונה.

שלוש הארכות נוספות בוצעו במאי ולאחר מכן ביוני ולאחרונה ביולי, עד העשרים ואחד בחודש זה. כך שההחלטה של שלוש המדינות של צפון אמריקה שהתקבלה לפני מספר ימים לא בדיוק הפתיעה רבים. סוכנות הידיעות רויטרס דיווחה כי בממשל טראמפ מבינים שיהיה צורך להאריך את סגירת הגבולות עד שסכנת הקורונה תחלוף, כאשר ההערכות מדברות על לפחות כמה חודשים נוספים שבהם הגבול יישאר סגור בין שלוש המדינות.

יש להזכיר כי לא מדובר במהלך חד צדדי. נראה שאזרחי מקסיקו וקנדה מגבים את החלטת הממשלות שלהם. לפי סקר שפורסם לאחרונה בקנדה מתברר כי שמונים וחמישה אחוז מהאזרחים תומכים בסגירת הגבול עם ארה”ב, עד סוף שנת אלפיים ועשרים.

על אף הקירבה הגיאוגרפית של שלוש המדינות, יש לזכור כי הן נמצאות במצבים שונים במאבקן כנגד נגיף הקורונה. בארה”ב שבה גרים כשלוש מאות ושלושים מיליון תושבים יש כבר למעלה מחמישה מיליון ומאתיים נשאים של המחלה, כאשר למעלה ממאה שישים ושבעה אלף איש מתו מהקורונה. בקנדה שבה מתגוררים כשלושים ושבעה מיליון איש יש כבר כמאה עשרים ואחד נשאים של המחלה, כאשר למעלה מתשעת אלפים מתו מהקורונה. ואילו במקסיקו שבה גרים כמאה ועשרים ושמונה מיליון איש יש כבר למעלה מכחצי מיליון נשאים של המחלה, כאשר למעלה מחמישים וחמישה אלף איש מתו מהקורונה. לפי הערכות קרוב לוודאי שלפחות במקסיקו מספר החולים והנפטרים מהמגיפה הקשה הרבה יותר גבוה.

טרודו לא יתערב

נשיא ארה”ב, דונלד טראמפ ,וראש ממשלת קנדה, ג’סטין טרודועניין בחדשות
(Shealah Craighead, 2018)

ראש ממשלת קנדה, ג’סטין טרודו, לא יתערב הליך המשפטי שמתנהל בבית המשפט העליון של מחוז בריטיש קולומביה בוונקובר, להסגרת סמנכ”ל הכספים של ענקית התקשורת הסינית וואווי וסגן יו”ר מועצת המנהלים, מנג וואנג’או, לארה”ב. הליך ההסגרה צפוי להימשך עוד חודשים ארוכים ואולי שנים. נקבעו כבר דיונים בביהמ”ש לראשית שנה הבאה שיכללו את טענות ההגנה שנשיא ארה”ב, דונלד טראמפ, התערב בהליך ההסגרה משיקולים פוליטיים. פרסום הספר החדש שמסעיר את ארה”ב “החדר שבו זה קרה” של היועץ לביטחון לאומי לשעבר של טראמפ, ג’ון בולטון, מחזק את טענות ההגנה בנושא.
טרודו הגיב למכתב של חברי פרלמנט ודיפלומטים קנדים לשעבר שנשלח אליו בשבוע שעבר, ובו הם מציעים ששר המשפטים הקנדי, דיוויד למטי, יתערב בתהליך ההסגרה וישחרר את וואנג’או. כך שמקביל סין תשחרר את שני הקנדים שהיא מחזיקה בהם כבר יותר משנה, היזם מייקל ספאוור והדיפולמט לשעבר מייקל קובריג, שמואשמים בריגול. מעצר הקנדים נועד להפעיל לחץ על קנדה לשחרר את וואנג’או. ממשלת סין לא חוסכת שום הזדמנות להתקיף את קנדה ובעיקר את טרודו לאור מעצרה של וואנג’או.
טרודו אמר בתגובה למכתב כי קנדה לא תיכנע ללחץ של הסינים באמצעות מעצרם של הקנדים אותו הוא מכנה “סיטואציה נוראית”, וכי אסור לקנדה: “לתת למדינות לחטוף קנדים כדי להשיג את מבוקשן מאוטווה”. טרודו הוסיף כי שיחרור וואנג’או כדי לתפתור בעייה קצרת טווח תסכן אלפי קנדים שנוסעים לסין וברחבי העולם, בעקבות כך שממשלת קנדה תודיע למדינות העולם, שאפשר להשפיע על מדיניותה על ידי מעצר של אזרחיה באופן אקראי.
טרודו ממשיך לתמוך בעצמאות מערכת המשפט והתביעה הקנדית, בזמן שמתנהל הליך הסגרת וואנג’או לארה”ב, לאחר שנעצרה בוונקובר בסוף אלפיים ושמונה עשרה לבקשת האמריקנים. לאור מעצרם של שני הקנדים טרודו ציין כי קנדה “פתוחה לכל פעולה נגד סין כל עוד שלא תסכן קנדים אחרים בעתיד”.
וואנג’או (בתו של מייסד וואווי הביליונר רן זנפיי) שוהה בוונקובר בביתה המפואר, בתנאים מגבילים שנקבעו ע”י ביהמ”ש, לאחר שהפקידה ערבות של עשרה מליון דולר. במהלך היום היא יכולה להסתובב בתחומי העיר בלבד כאשר צמיד אלקטרוני מוצמד לרגלה, ביחד עם אנשי ביטחון (במימונה).
לטענת משרד המשפטים האמריקני וואנג’או העקפה את הסקנציות האמריקניות על איראן, ועשתה עימה עסקים באמצעות חברת מדף מהונג קונג בשם סקאי.קום. זאת תוך שהיא מציגה מצג שווא לבנקים האמריקנים שסקאי.קום כביכול היא חברה נפרדת מוואווי. כתב תביעה האמריקני כנגד וואווי, וואנג’או ובכירים נוספים בחברה, כולל עשרים ושלוש עבירות פליליות. בהן: הונאת ארבעה בנקים להסוות קשרים עם מסחריים עם איראן, גניבת סודות מסחריים וטכנולוגיות מחברת טי. מובייל, זיופים, הלבנת הון, ניסיונות לשיבוש חקירה והשמדת ראיות. לדברי האמריקנים הפעילויות הבלתי חוקיות של וואווי ומנהליה נמשכו למעלה מעשור.
ביהמ”ש בוונקובר קבע לפני כחודש שהעברות שמיוחסות לוואנג’או בארה”ב תקפות גם בקנדה, ולכן הליכי הסגרתה לארה”ב גם כן תקפים. ביולי ואוגוסט תציג התביעה מסמכים נגד הנתבעת ובספטמבר ההגנה תגיב עליהם. בראשית פברואר שנה הבאה ידון ביהמ”ש בטענות ההגנה שיש לבטל את הליך הסגרת וואנג’או, כיוון שהופרו זכויותיה, עת עצרה בשדה התעופה של ונקובר. ההגנה טוענת עוד שהתביעה האמריקנית הטעתה את ביהמ”ש בנוגע לעובדות הקשורת למעצרה. עוד טוענת ההגנה כאמור שטראמפ, משתמש במעצרה של וואנג’או כקלף מיקוח במלחמת הסחר שלו עם סין, והוא ציין כי יתערב לשיחרורה אם זה יביא להסכם טוב יותר עם הסינים. ההגנה תיעזר בספרו החדש של בולטון שבאחד מפרקיו מצויין כי בארוחת חג המולד לאחר שוואנג’או נעצרה, ציין טראמפ לכאורה על הלחץ שזה יצר על הסינים, תוך שהוא מכנה את וואנג’או “איוונקה טראמפ של סין”. בסוף אפריל ביהמ”ש בוונקובר צפוי להכריע אם תוסגר וואנג’או לארה”ב.

Canada fails to get seat

There is no way to determine definitively why Canada failed to secure a temporary seat on the United Nations Security Council last week.

Since the UN was created after the Second World War, Canada had generally been elected to one of the temporary seats once per decade. This ended in 2010, when Canada lost its bid, and last Wednesday’s vote represents the second decade of Canadian absence from the prestigious council.

Prime Minister Justin Trudeau contended that the successful countries – Ireland and Norway – had been campaigning longer. Also significant may have been the fact that Canada’s contributions to foreign aid and UN peacekeeping efforts have declined in recent years. Not to be dismissed also is the perception of Canada as an ally of Israel.

Since 2006, under Conservative and Liberal governments, Canada has voted against or abstained from the annual litany of 16 recurring anti-Israel resolutions at the UN General Assembly. That trend was broken last winter, when Canada unexpectedly endorsed a resolution condemning Israel.

Jewish and other pro-Israel Canadians have viewed Canada’s pro-Israel UN votes since 2006 as a principled position in the face of a global dogpiling – the votes are routinely passed with numbers like 160 to six, with Israel, the United States and American-aligned South Pacific micro-nations in the minority. No other country is singled out with such multiple routine censures.

Canada’s abrupt reversal of this stand last year was seen by some as an effort to distance Canada from Israel in advance of last week’s vote, particularly among the nearly 60 Arab and Muslim countries in the General Assembly.

While Trudeau made the case that Canada’s principled voice was necessary for the world in this challenging time, Opposition voices, like Conservative (and former Liberal) MP Leona Alleslev, argued that the government had betrayed its principles and, as a result, undermined its own argument for putting a Canadian representative on the Security Council.

The point is fair. To base our country’s campaign for the seat (at least partly) on the idea that we are a principled voice on the world stage and then do a 180 puts the whole venture into a weird light. For those countries who dislike our history of pro-Israel votes, the last-minute reversal must have seemed too little too late. For those (admittedly few) who admired our chutzpah, the recent vote must have been a disappointment, if not a betrayal. It’s almost a wonder that we got as many votes as we did.

גזענות ואפלייה גם בקנדה

בשבועות האחרונים מפגינים רבים יוצאים לרחובות בערים שונות ברחבי קנדה כדי למחות נגד הגעזנות והאפלייה בארה”ב, קנדה ובעולם כולו.
(רוני רחמני)

קנדה התמודדה בשבוע שעבר עם פרשה הקשורה להפעלת כוח מופרז על-ידי שוטרים נגד בני מיעוטים. ראש הממשלה הקנדי, ג’סטין טרודו, הביע זעזוע עמוק מסרטון וידאו שפורסם ברבים ובו נראים שוטרים עוצרים תוך שימוש באלימות, את הצ’יף של הקהילה האינדיאנית האנדבוריג’ינית במחוז אלבטרה.

בסרטון, שאורכו שתיים עשרה דקות, נראים השוטרים בין השאר מכים את האיש, אלן אדם, בראשו. טרודו ציין לאחר שצפה בסרט כי יש לו שאלות רציניות בנוגע למה שקרה. הוא הוסיף שהחקירה העצמאית חייבת להיות שקופה ולהיעשות כך שנקבל תשובות. בה בעת שכולם יודעים שזה לא מקרה בודד. לדברי טרודו יותר מדי קנדים שחורים וילידים אינם מרגישים בטוחים בסביבת שוטרים. זה בלתי מתקבל על הדעת והממשלה חייבת לשנות את המצב הזה.

המחלקה האחראית על חקירת שוטרים במשטרת אלברטה בודקת כעת את האירוע. המשטרה הגישה נגד אדם כתב אישום בגין התנגדות למעצר ותקיפת שוטר. לדברי עורך דינו של הצ’יף, העימות כולו החל בגלל שפג התוקף של לוחית רישוי של רכבו.

בשבועות האחרונים מפגינים רבים יוצאים לרחובות בערים שונות ברחבי קנדה כדי למחות נגד הגעזנות והאפלייה בארה”ב, קנדה ובעולם כולו.

קנדה מתנגדת לתוכנית הסיפוח של ממשלת ישראל

סוכנות הידיעות הפלסטינית הרשמית (וופא) דיווחה לאחרונה כי קנדה הבהירה לרשות הפלסטינית, כי מתנגדת לתוכנית הסיפוח הישראלית של השטחים הכבושים. זאת כיוון שהסיפוח עומד בסתירה לחוק הבינלאומי.

על פי הדיווח של סוכנות הידיעות הפלסטינית, עמדת קנדה נגד הסיפוח נמסרה בשיחה בין שר החוץ של קנדה, פיליפ שמפיין, לבין שר החוץ הפלסטיני, ריאד אל-מאליכי.

שר החוץ הקנדי ציין כי אם קנדה תיבחר לחברה זמנית במועצת הביטחון של האו”ם, היא לא תחריש אלא תשמיע את קולה כדי לשמור על השלום והיציבות במזרח התיכון. וכן תפעל מול ישראל והפלסטינים כדי להשכין שלום בין הצדדים. בהקשר זה, קרא שר החוץ הפלסטיני לקנדה להמשיך בלחץ על ישראל כדי לסכל את תוכנית סיפוח השטחים, כולל באמצעות איום בסנקציות נגדה.

ראש ממשלת קנדה, ג’סטין טרודו, אמר לא מכבר כי העביר מסר ברור להנהגה בישראל בנוגע לתוכנית סיפוח השטחים הכבושים בציינו, כי קנדה סבורה שמהלך זה עלול לעכב את האפשרות להגיע לשלום בר קיימא במזרח התיכון ועל כן היא מודאגת מאוד מכך.

קנדה האריכה את איסור כניסת אוניות נוסעים לשטחה עד לסוף חודש אוקטובר

ממשלת קנדה האריכה את האיסור על פעילות אניות תענוגות בשטחה עד השלושים ואחד באוקטובר שנה זו. זאת עקב מגיפת הקורונה העולמית. שר התחבורה, מארק גארנו, הודיע על הצעדים המעודכנים בנוגע לאוניות התענוגות וספינות הנוסעים, וציין כי הממשלה מחויבת להגן על אזרחי קנדה, במיוחד בתקופה מאתגרת זאת. מסיבה זו הוא הכריז על צעדים עדכניים עבור אוניות תענוגות ואניות נוסעים אחרות בקנדה, שכוללים איסור פעילות של אוניות תענוגות גדולות במים קנדיים עד סוף חודש אוקטובר שנה זו.

על פי התקנות, אוניות נוסעים המובילות מעל למאה איש על סיפונן עם מקומות לינה לא יורשו להיכנס למים הקנדיים כאמור עד סוף אוקטובר. בנוסף אוניות נוסעים עם יותר משניים עשר איש לא יורשו גם להיכנס למימי החופים בקנדה (הארקטי, נונאציאווט, נונאוויק ולברדור) גם כן עד סוף חודש אוקטובר.

מעבורות, מוניות מים ואוניות נוסעים חיוניות אחרות צריכות ליישם התקנות חדשות, שלפיהן הן יפעלו עם מספר מופחת של נוסעים. ובנוסף עליהן לנקוט באמצעים שונים להתגוננות מפני המגיפה.

Racism is a Jewish issue

On June 4, New Brunswick resident Chantel Moore, originally from the Tla-o-qui-aht First Nation near Tofino, B.C., was shot to death by a police officer sent to her home to check on her well-being. On May 27, Regis Korchinski-Paquet, an indigenous-black woman, fell 24 floors from her apartment during a police incident in Toronto.

In the United States, George Floyd died on May 25, after being pinned to the ground with a knee pressed into his neck for more than eight minutes by a police officer in Minneapolis. Breonna Taylor was killed March 13 in her bed in Louisville, Ky., in what amounts to a home invasion by police. Ahmaud Arbery was chased by three armed white neighbours and murdered on Feb. 23, while he was jogging in Georgia.

The challenge in compiling a list of names of black Americans and indigenous and racialized Canadians killed by police or lynched by vigilantes is choosing which from a horrifically long list of victims’ names to include. And the structural conditions that have led to this particular moment of upheaval are not new. Similar demonstrations have occurred after particularly egregious incidents, like the killing of Michael Brown by police in Ferguson, Mo., in 2014; Trayvon Martin, who was murdered in 2012 by a cop-wannabe; and the beating of Rodney King by police in Los Angeles in 1991. Again, the list of just the most familiar incidents could fill pages. And they are not limited to the United States.

Could this time be different? One thing that some Black Lives Matter proponents are noting is the apparently unprecedented engagement of non-black allies in this moment. Is this because we all have more time on our hands right now? Or have we reached a tipping point, when the lofty language of equality has finally penetrated deep into the mainstream of North American society?

There are parallel streams happening, from the issue of police violence to the broader matter of societal behaviour toward racialized people. These are exacerbated by the unpardonable conduct of the U.S. president. When Trayvon Martin was killed, then-president Barack Obama noted that, if he had a son, he would look like Trayvon. The current president tweets threats of violence and has police forcibly clear peaceful demonstrators so he can have a photo taken in front of a church he has never entered. In a country aflame, the president’s comportment is incendiary and perilous.

This is a time for our community, the Jewish community, to consider our complacency and complicity in upholding racist systems. It is, as American historian and author Ibram X. Kendi implores, not enough to be not racist. We must be actively anti-racist. We must stand in solidarity with those who are suffering and recognize that the pain of racism is also the pain of antisemitism.

The solidarity and support we crave when we are threatened is the solidarity and support we must give other communities when they are in need. Give your time to an anti-racism organization. Donate your money to support black-owned businesses and organizations working to support the black community. Pray for the healing that is so badly needed in our society. March for equality and justice (in a safe manner). Stand up when you see injustice or hear a “casually” racist remark. Sign your name to a petition asking decision-makers to step up and rein in the militarization of policing and the funding that gets diverted from community into the over-policing of racialized communities.

Interrogate Canada’s colonial history and the lived realities of indigenous communities. Ask our educators to explore with their students global histories and the untold stories of millions, including richer views of Jewish history and the experiences and contributions of Jews who are not of European descent. Read a work of fiction by a black or indigenous author. Learn about how black culture forms the bedrock of North American culture and from where those art forms come. Explore the history of the black community here in Vancouver and how the early Jewish community, along with other minorities, together have called Strathcona home.

Absorb the teachings of Abraham Joshua Heschel, who referenced the calls of the Hebrew prophets in the struggle for civil rights in the 1960s and who marched alongside Dr. Martin Luther King, Jr., for justice. If you’re already doing all of these things, share your knowledge and example with your family, your synagogue and the organizations and schools you support.

Some Jewish observers have expressed reservations about the Black Lives Matter movement, at least partly because the umbrella organization endorses the boycott, divestment and sanctions movement against Israel. This is an unfortunate and misguided move on their part, especially since BDS harms Palestinians in addition to Israelis. But the issue of black people – and people of colour in Canada and elsewhere – being murdered by police or lynched by racists must take precedence now. We can argue over Israel and Palestine later.

If one feels the need to prioritize Jewish or Israeli concerns at this moment, then let’s prioritize the safety of black Jews and Jews of colour. The vast majority of Jews are morally affected by what is happening in our society and black Jews are immediately and personally impacted both by what is happening in the world and by what is happening in our community around this issue.

Let us not pretend that this is not a “Jewish issue.” Rather, let us live by what is referred to as one of the “eternal religious obligations” of Judaism: “Justice, justice you shall pursue.”