Category: עניין בחדשות

האיחוד האירופאי מקיים טיסות ניסוי לבואינג שבע שלוש שבע מקס בוונקובר

הסוכנות לבטיחות תעופה של האיחוד האירופאי החלה לבדוק את מערך הבטיחות של מטוס בואינג שבע שלוש שבע מקס, בשדה התעופה הבינלאומי של ונקובר (ווי.וי.אר) בימים אלה. מדוע אם כן נבחר שדה התעופה הבינלאומי של ונקובר לביצוע טיסות הניסוי עלי ידי הסוכנות לבטיחות התעופה של האיחוד האירופאי? זאת בגלל מגבלות הטיסה בארצות הברית שהונהגו על ידי האירופאים לאור מגיפת קוויד-תשעה עשרה. יש גם לזכור שוונקובר קרובה מאוד לסיאטל שבמדינת וושינגטון ושם נמצא המטה של חברת בואינג האמריקנית.
ועל כן בימים אלה, לראשונה מזה כשנה וחצי, נחת בשדה התעופה הבינלאומי של ונקובר מטוס הבואינג שבע שלוש שבע מקס. זאת לאחר שהמטוס שקורקע בכל העולם בשל שתי תאונות קטלניות מאוד, שגרמו להרוגים רבים. הסוכנות לבטיחות תעופה של האיחוד האירופאי מבקשת אפוא לבחון עתה את מערך הבטיחות של מטוס הבואינג השבע שלוש שבע מקס, באמצעות מספר טיסות ניסוי שיערכו מעל שמי אזור ונקובר.
לדברי דובר הסוכנות לבטיחות תעופה של האיחוד האירופאי, הסוכנות נמצאת בתיאום ובשיתוף פעולה מלא עם מינהל התעופה הפדרלי האמריקני. זאת, כדי להחזיר לשירות בהקדם האפשרי את הבואינג שבע שלוש שבע מקס. למרות זאת יש לציין שלחברת בואינג נשארו עדיין מספר משימות ופעולות לבצע במטוס ובמערכותיו השונות, במסגרת בדיקות הבטיחות שלו לאור התאונות הקשות. הדובר מציין כי אפשר בכל מקרה בשלב זה לבצע כבר מבחני טיסה למטוס הנוסעים האמריקני המתקדם, כדי לאמוד את השינויים שכבר הוכנסו בו ע”י היצרנית האמריקנית בואינג, על מנת לשפר את מערך הבטיחות שלו.
מטוס בואינג שבע שלוש שבע מקס מקורקע מאז חודש מרץ שנה שעברה, לאחר ששתי התרסקויות של דגמים שלו הרגו לא פחות משלוש מאות ארבעים ושישה בני אדם. טיסה של חברת אתיופיאן איירליינס התרסקה מחוץ לבירה אדיס אבבה והרגה את כל מאה חמישים ושבעה האנשים שעל סיפון השבע שלוש שבע מקס. ואילו חמישה חודשים קודם לכן, טיסה של ליון אייר שהמריאה מג’קרטה צללה לאחר מספר דקות לים, כאשר על סיפונו של המטוס מאה שמונים ותשעה נוסעים.
לאחר בדיקות ארוכות מוצאו חוקרי התעופה של שתי ההתרסקויות, כי היו במטוסים חיישנים פגומים שהפעילו את המערכות הטייס האוטומטי שלהם, שדחפו את המטוסים דווקא כלפי מטה ובמהירות גדולה. ואילו הטייסים שניסו להילחם ולעצור את המערכות לא הצליחו ובסופו של דבר הם איבדו את השליטה. שני המטוסים התרסקו וכאמור גרמו לאבדות גדולות בנפש.
רשויות תעופה רבות ובעיקר רשות התעופה הפדרלית האמריקנית בדקו את השינויים הדרושים לביצוע, במערכי מטוס הבואינג שבע שלוש שבע מקס השונים, כולל בתוכנת המחשבים המורכבת שלו, וקבעו סידרה של אימונים וטיסות ניסוי. וזאת כדי לאפשר להחזיר לשרות את מאות מטוסי הבואינג שבע שלש שבע מקס קרוב לוודאי במהלך שנה הבאה.
יצויין כי רשות התעופה הפדרלית של קנדה (טרנספורט קנדה) החלה לבצע את טיסות הניסוי שלה במטוס הבואינג שבע שלש שבע מקס, בחודש אוגוסט האחרון. הטיסות של רשות התעופה הקנדית מתקיימות במתקני חברת בואינג בסיאטל. זאת כחלק מבדיקה כוללת של גורמים שמחוץ לחברה ומחוץ לארה”ב – כדי לאמת את השינוים שבוצעו כבר או שהומלץ לעשותם במטוס המדובר.
ואילו רשות התעופה הפדרלית האמריקנית שמופקדת על מתן אישור להמראה מחודשת של מטוס הבואניג שבע שלוש שבע מקס, החלה בסדרת הניסויים שלה כבר בראשית הקיץ הנוכחי.

מלון טראמפ נסגר לצמיתות

המלון טראמפ אינטרנשיונל טאור ברחוב ג‘ורג‘יה בדאון טאון ונקובר
(Roni Rachmani)

החברה שמחזיקה בבעלות של המלון טראמפ אינטרנשיונל טאור ברחוב ג’ורג’יה בדאון טאון ונקובר הכריזה על פשיטת רגל. לאור כך מלון טראמפ נסגר לצמיתות. המלון נסגר זמנית במהלך חודש מרץ בגלל מגיפת הקורונה ועתה כאמור הוא נסגר לתמיד. לפני כארבע שנים בנסיבות דומות נסגר מלון טראמפ אינטרנשיונל טאור בדאון טאון טורונטו. מעתה לטראמפ אין יותר נוכחות בקנדה ותושבים רבים בוודאי נושמים לרווחה. השם טראמפ לא זוכה להערכה רבה במדינה השכנה של ארצות הברית.

מלון טראמפ אינטרנשיונל טאור בוונקובר כלל מאה ארבעים ושבעה חדרים, במגדל המתנשא לגובה שישים ושלוש קומות, ונחשב למלון יוקרתי אך קטן. הוא השתרע על פני חמש עשרה הקומות הנמוכות בבניין. המגדל נחשב לשני בגובהו בוונקובר והקמתו עלתה כשלוש מאות ושישים מיליון דולר. המלון כלל ספא מפואר ומספר מסעדות יוקרתיות בהן הסינית “מוט שלושים ושתיים” שנפתחה מחדש (לאור משבר הקורונה), וגם היא עתה נסגרה לצמיתות. הדירות הפרטיות במגדל טראמפ (מאתיים ושבעה עשרה במספר) ממוקמות בקומות הגבוהות של הבניין. הן נמכרו לפני מספר שנים במחירים גבוהים ביותר. בשלב זה עדיין לא ברור כיצד סגירת מלון טראמפ תשפיע על אלה שגרים בדירות הפרטיות.

בעלת הבניין של מלון טראמפ בוונקובר היא חברת תא לניהול בתי המלון. החברה אחראית על פעילות האירוח בקבוצת הולברון הגישה את הבקשה לפשיטת רגל בשבוע שעבר. החברה שמיקומה במלזיה מחזיקה בבעלות על בתי מלון יוקרתיים ברחבי העולם. בוועד עובדי המלון בוונקובר קיבלו בתדהמה את סגירתו, דבר שיביא לפיטורי עשרות עובדים.

מלון טראפ בוונקובר נפתח לפני כשלוש וחצי שנים שנים (בפברואר אלפיים ושבע עשרה) כאשר הבעלים קבוצת הולברון (בשליטת מיליארדר ממלזיה) חתמה על הסכם עם קבוצת טראמפ לניהולו. פתיחת המלון לוותה בהפגנות של תושבים מקומיים נגד טראמפ. בזמן בניית הפרוייקט ראש עיריית ונקובר לשעבר, גרגור רוברטסון, ביקש מחברת הולברון להסיר את השם טראמפ מהבניין, לאור פניית אזרחים רבים. תקופה קצרה לאחר פתיחת המלון מנהלי הולברון הביעו חשש מההסכם עם טראמפ, שכידוע מעורר התנגדות במקומות רבים ברחבי העולם.

חברת תא מסרה לבית המשפט שחובות מלון טראמפ בוונקובר נאמדים בכחמישה מיליון דולר, ולעומת זאת נכסי המלון מוערכים בכמיליון דולר בלבד. אסיפת נושי המלון הראשונה אמורה להתקיים בשישה עשר בספטמבר.

יצויין כי בראשית החודש במשרד הבריאות של מחוז בריטיש קולומביה נתקבל מידע על פריצת מגיפת הקורונה בלאונג’ של מלון טראמפ.

דונלד טראפ ביקר בוונקובר בשנת אלפיים ושלוש עשרה, עוד בטרם נתמנה לנשיא, והכריז על הקמת המלון על שמו בדאון טאון. הביקור זכה להד נרחב בתקשורת המקומית ונכחו בו גם שניים מבני משפחתו: בנו דונלד טראמפ ג’וניור ובתו איוונקה טראמפ.

לפי הערכות בענף המלונאות רשת פור סיזנס הוטלס שוקלת לרכוש את מלון טראמפ, לאחר שעזבה בראשית השנה את המלון בניהולה הצמוד למרכז הקניות פאסיפיק סנטר, שאף הוא בדאון טאון ונקובר.

מלון טראמפ בטורונטו היה בבעלות חברת טאלון אינטרנשיונל בשליטת המיליארדר היהודי-רוסי, אלכס שניידר (לשעבר מבעלי קבוצת הכדורגל של מכבי תל אביב). הוא נסגר בשל חובות שהוערכו ביותר משלוש מאות מיליון דולר.

חברת טאלון וחברת טראמפ הגישו תביעות הדדיות אין ספור אחת כנגד השנייה בגין המלון בטורונטו. במקביל חלק מבעלי הדירות בפרוייקט הגישו אף הם תביעות נגד שתי החברות. מרבית הדירות במלון נשארו ריקות וחברת הניהול של טראמפ לא עמדה בהתחבויותיה להשכרתן.

להאריך את הסגירה של הגבולות

(Wikimedia Commons)

שלוש המדינות של צפון אמריקה שוב החליטו להאריך את סגירת הגבולות היבשתיים ביניהן. זאת, פרט לנסיעות חיוניות והעברת סחורות ממדינה למדינה. סגירת הגבולות בין ארצות הברית, קנדה ומקסיקו החלה כבר בחודש מרץ השנה. לאור התפרצות מגיפת הקורונה במדינות השונות ובמספרים גדולים, בעיקר בארה”ב ומקסיקו. ומקביל לאור התמיכה הגורפת בסגירת הגבולות מצד אזרחי קנדה, רבים מעריכים בצפון אמריקה שהשיגרה ופתיחת מעברי הגבול מחדש לא תחזור עד לראשית השנה הבאה, לכל המוקדם.

בראשית חודש אוגוסט החליטו הממשלות של ארה”ב, קנדה ומקסיקו להאריך בשלושים ימים נוספים את הסגירה המשותפת של הגבולות היבשתיים ביניהן. וזאת מתוך רצון לבלום את ההתפרצות המחודשת של נגיף הקורונה בשלוש מדינות אלה.

בשלב זה, מעברי הגבול בין ארה”ב ומקסיקו, ובמקביל בין ארה”ב וקנדה, יישארו סגורים עד העשרים ואחד בספטמבר, לכל הפחות. חשוב להבהיר כי הסגירה הממושכת לא משפיעה על הסחר הרב בין המדינות ושינוע של סחורות שונות (באמצעות משאיות). זאת, כמו גם על טיסות מסחריות שממשיכות להתקיים בין המדינות והעברת סחורות באמצעות מטוסים. רבים מבקרים את המדינות שלא מאפשרות להשתמש במעברי הגבול, אך מאפשרות לטוס ביניהן.

השר לביטחון המולדת בפועל של ארה”ב, צ’אד וולף, אישר את הדיווחים על המשך סגירת הגבולות בין המדינות. וולף אמר כי ארה”ב תמשיך לעבוד עם קנדה ומקסיקו כדי להאט את התפשטות מגיפת הקוביד. בהתאם לכך סוכם להאריך את המגבלה על תנועה שאינה חיונית, עד העשרים ואחד בספטמבר.

החל מהשמונה עשר במרץ השנה החליטו ארה”ב, קנדה ומקסיקו על סגירת מעברי הגבול. שלוש המדינות תיאמו זאת מראש והחליטו על המשך סגירת מעברי הגבולות ביניהן בחודש נוסף. זאת למעט נסיעות חיוניות ומעבר סחורות.

וולף ציין כי נשיא ארה”ב, דונלד טראמפ, אמר לפני מספר ימים כי הגבלת הנסיעות והגברת הפיקות על מעברי הגבולות בין המדינות, היא כלי נוסף במאבק בנגיף הקורונה.

שלוש הארכות נוספות בוצעו במאי ולאחר מכן ביוני ולאחרונה ביולי, עד העשרים ואחד בחודש זה. כך שההחלטה של שלוש המדינות של צפון אמריקה שהתקבלה לפני מספר ימים לא בדיוק הפתיעה רבים. סוכנות הידיעות רויטרס דיווחה כי בממשל טראמפ מבינים שיהיה צורך להאריך את סגירת הגבולות עד שסכנת הקורונה תחלוף, כאשר ההערכות מדברות על לפחות כמה חודשים נוספים שבהם הגבול יישאר סגור בין שלוש המדינות.

יש להזכיר כי לא מדובר במהלך חד צדדי. נראה שאזרחי מקסיקו וקנדה מגבים את החלטת הממשלות שלהם. לפי סקר שפורסם לאחרונה בקנדה מתברר כי שמונים וחמישה אחוז מהאזרחים תומכים בסגירת הגבול עם ארה”ב, עד סוף שנת אלפיים ועשרים.

על אף הקירבה הגיאוגרפית של שלוש המדינות, יש לזכור כי הן נמצאות במצבים שונים במאבקן כנגד נגיף הקורונה. בארה”ב שבה גרים כשלוש מאות ושלושים מיליון תושבים יש כבר למעלה מחמישה מיליון ומאתיים נשאים של המחלה, כאשר למעלה ממאה שישים ושבעה אלף איש מתו מהקורונה. בקנדה שבה מתגוררים כשלושים ושבעה מיליון איש יש כבר כמאה עשרים ואחד נשאים של המחלה, כאשר למעלה מתשעת אלפים מתו מהקורונה. ואילו במקסיקו שבה גרים כמאה ועשרים ושמונה מיליון איש יש כבר למעלה מכחצי מיליון נשאים של המחלה, כאשר למעלה מחמישים וחמישה אלף איש מתו מהקורונה. לפי הערכות קרוב לוודאי שלפחות במקסיקו מספר החולים והנפטרים מהמגיפה הקשה הרבה יותר גבוה.

משותפות אסטרטגית חדשה

אחד הפרויקטים המשותפים ינוהל על ידי פרופ’ ארי מטמון, מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית ופרופ’ מיכאל חזן מהמחלקה אנתרופולוגיה באוניברסיטת טורונטו. המחקר יתבצע בחלקו בדרום אפריקה במטרה להבין כיצד שינויי אקלים השפיעו על התפתחותם של בני האדם הראשונים במדבר הקלהארי.

(en.earth.huji.ac.il/people/ari-matmon)

כיצד תנאים סביבתיים ושינוי אקלים השפיעו על ההתפתחות האנושית המוקדמת, והאם ניתן לרתום הנדסת חלבונים כדי לחסל את נגיף הקורונה? שאלות אלה ועוד רבות אחרות נבדקו לאחרונה על ידי חוקרים וחוקרות מאוניברסיטת טורונטו והאוניברסיטה העברית בירושלים. זאת, כחלק משותפות אסטרטגית חדשה שנועדה לאפשר לחברי סגל וסטודנטים משני המוסדות לשלב מאמצים ומשאבים לצורך ביצוע מחקרים בינלאומיים פורצי דרך וייחודיים בתחומם, ולהגדיל את החשיפה של אותם מחקרים וטכנולוגיות שיפותחו לשווקים חדשים.

אוניברסיטת טורונטו נחשבת לאחת האוניברסיטאות הטובות ביותר בעולם. כיום היא ממוקמת במקום העשרים וחמישה באחד המדדים הבודקים את האוניברסיטאות המובילות בעולם, במקום העשרים וארבעה בעולם במדד אחר של האוניברסיטאות המובילות בעולם, ובמקום השמונה עשר במדד שלישי של האוניברסיטאות המובילות בעולם. בקנדה כמובן האוניברסיטה נחשבת למוסד האקדמי הטוב ביותר ביותר. במסגרת שיתוף הפעולה החדש בין שני המוסדות: מדי שנה אוניברסיטת טורונטו והאוניברסיטה העברית בירושלים יבחרו פרויקטים מחקריים שיקבלו כל אחד מימון של כמאה וחמישים אלף דולר לשנה. זאת לתקופה של עד ארבע שנים. שיתוף הפעולה החל לאחרונה וכבר נרשמו פרויקטים רבים ופוריים בין הצדדים, שצפויים לקבל חיזוק בעקבות החתימה על ההסכם החדש.

פרופ’ אורון שגריר, סגן נשיא לבינלאומיות באוניברסיטה העברית, אמר כי השותפות מאחדת בין שתי האוניברסיטאות המובילות בישראל ובקנדה, וכי הקריאה להצעות מחקר הביאה עד כה למספר פניות מרתקות. בתקופה מאתגרת זו עבור האוניברסיטאות, שותפויות בינלאומיות מעין אלה ומהוות מסגרת חשובה לקידום ותמיכה בפרויקטים מחקריים שונים, הוא הוסיף.

אחד הפרויקטים המשותפים ינוהל על ידי פרופ’ ארי מטמון, מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית ופרופ’ מיכאל חזן מהמחלקה אנתרופולוגיה באוניברסיטת טורונטו. המחקר יתבצע בחלקו בדרום אפריקה במטרה להבין כיצד שינויי אקלים השפיעו על התפתחותם של בני האדם הראשונים במדבר הקלהארי. פרויקט משותף נוסף ינוהל על ידי פרופ’ סאצ’דב סידהו מאוניברסיטת טורונטו ופרופ’ יוליה שיפמן מהמכון למדעי החיים (ע”ש אלכסנדר סילברמן) בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטה העברית. השניים יחקרו ביחד כיצד ניתן לרתום את תחום הנדסת החלבונים לפיתוח טיפולים למחלות כולל נגד נגיף הקורונה. בפרוייקט החדש שלהם: השניים יפתחו מערכי חלבונים לכל הגנים הקיימים בנגיף הקורונה. בסופו של דבר הם אמורים לסלול את הדרך לפיתוח טיפולים אפשריים כנגד המגפה הקשה הזאת.

פשעי שינאה בבית כנסת במונטריאול: פורעים השחיתו ספרי תורה

אלמונים גרמו נזק כבד לבית הכנסת קול יהודה השוכן בשכונת קוט סנט לוק שבמונטריאול. הגבאים של בית הכנסת שהיה סגור לאחרונה בגלל מגיפת הקורונה שפגעה קשה במונטריאול, מצאו שספרי וחפצי קודש הושלכו על הריצפה וכתובות נאצה נראו במקום. בין הנזקים שאחראים להם האלמונים ושמוגדרים פשעי שינאה: תשמישי קדושה (כולל תפילין), גווילי ספר תורה וחפצי קודש שונים הושלכו על הריצפה בצורה המבזה את בית הכנסת. זאת ועוד כתובות נאצה אנטישמיות בגנות הקהילה היהודית נראו בכל מקום.

בית הכנסת כאמור סגור בגלל המגיפה ולא נערכו בון תפילות לאחרונה. לכן לא ברור מתי התרחשו פשעי השינאה במקום, שעוררו את כעסם של חברי הקהילה היהודית במונטריאול שסוערים עקב המקרה החמור.

שכונת קוט סנט לוק בפרבריה של מונטריאול נחשבת לאזור בו גרים יהודים מזה שנים רבות. לאחרונה הצטרפה לשכונה קבוצה גדולה של חסידי בעלזא, שאף פתחה במקום בית מדרש ללימוד תורה ותפילה. לקהילת היהודים בשכונת קוט סנט לוק יש מספר רב של מוסדות קהילתיים עמוסים.

טרודו שוב מסתבך

ראש ממשלת קנדה ג’סטין טרודו

ראש ממשלת קנדה, ג’סטין טרודו, שוב הסתבך בשערוריה גדולה שיכולה לאיים על עתידו הפוליטי. זאת דווקא כאשר מניותיו עלו לאחרונה בשל הטיפול הנאות של ממשלתו הליברלית במגפת הקורונה. רבים רבים בקנדה ומחוצה לה מוכירים לו הערכה רבה על מה שעשה עבור אזרחי קנדה בימים קשים אלה.

ממשלת טרודו העניקה תשעה מאות מיליון דולר לעומת הצדקה ווי שמטפלת בסטודנטים, במסגרת חוזה חדש בתקופת הקורונה. העמותה נותנת מענקים לסטודנטים שלא יכולים לעבוד בעת הזו עבור פעיליות התנדבויות שונות. בו בזמן מתברר בימים אלה שהעמותה שילמה כספים רבים למשפחת טרודו. אם כן זו השערוריה השלישית בה מעורב טרודו בשתי הקנדציות שלו בזמן שהוא מכהן ראש ממשלה. הפעם מדובר באירוע החמור ביותר שעדיין לא ברורים ממדיו הקשים. משרד האתיקה מתחיל לחקור את הפרשה המסובכת וזו בעצם כאמור זו הפעם השלישית שמעשי טרודו מגיעים לחקירות כאלה.

מפלגת האופוזיציה השמרנית דורשת מהמשטרה הפדרלית לפתוח בחקירה כדי לגלות אם מדובר בפעילות מושחתת של טרודו, עת העניקה ממשלתו חוזה ממשלתי נחשק בשווי של כתשעה מאות מיליון דולר לעומת הצדקה ווי, בזמן שהאחרונה שילמה לאורך השנים סכומי כסף גדולים לבני משפחתו של טרודו.

עומתת הצדקה ווי זכתה בחודש יוני בחוזה לניהול תוכנית פדרלית לחלק מענקים בגובה של עד חמשת אלפים דולר לסטודנטים, עבור התנדבות בארגונים שפועלים ללא מטרות רווח, במהלך משבר הקורונה. טרודו עצמו היה שותף למו”מ עם העמותה להעברת התקציב הגדול. לאור הביקורת הקשה עמותת ווי הודיעה כי לא תממש את החוזה ותוותר על התקציב הממשלתי.

עמות ווי שילמה בשנים האחרונות כמאתיים וחמישים אלף דולר לאמו של ראש הממשלה, מרגרט טרודו, עבור עשרים ושמונה נאומים שנשאה באירועים שונים. אחיו של ראש הממשלה, אלכסנדר טרודו, קיבל שלושים ושתיים אלף דולר עבור שמונה נאומים באירועים שונים. ואילו אשתו של ראש הממשלה, סופי טרודו, קיבלה אלף וחמש מאות דולר עבור נסיעה מטעם העמותה.

עוד מתברר שבתו של שר האוצר בממשלת טרודו, ביל מורנו, הועסקה בעמותת ווי. מורנו כמו טרודו השתתף בדיונים להעברת התקציב לעמותה.

משרד המבקר של קנדה כבר פתח כאמור בבדיקה בנוגע להתנהלות ראש הממשלה טרודו, בנושא העמותה. חבר הפרלמנט מטעם המפלגה השמרנית, מייקל בארט, טוען כי ידוע שמשפחתו של טרודו הפיקה תועלת כספית משמעותית מהארגון. ולכן ברור לגמרי שיש ראיות מספיקות כדי שהמשטרה תחקור את הפרשה. מפלגת בוק קוויבק קראה לטרודו לפנות את כיסאו עד לסיום החקירה, לטובת סגניתו, כריסטיה פרילנד. זאת בשל האפשרות שתיפתח גם חקירה פלילית.

משרד האתיקה של קנדה פרסם בשנים האחרונות שני דוחות שבהם קבע כי טרודו הפר תקנות הנוגעות לניגוד אינטרסים. הראשון מייד לאחר שטרודו מונה לראש הממשלה בקנדציה הראשונה שלו (באלפיים ושבע עשרה). טרודו יצא לחופשה באי הפרטי של הפילנטרופ וידיד המשפחה שלו אגא חאן, באיי בהאמה. זאת בזמן ששחאן ניהל משא ומתן על מימון פרויקטים ממשלתיים שונים. הדוח השני פורסם לפני כשנה לאחר שטרודו הואשם בניסיון להשפיע על ההליך המשפטי בעניין חברת התשתיות הגדולה מקוויבק אס.אן.סי לוולין. אז דובר כי טרודו ניסה להשפיע על התובעת הכללית ששימשה גם שרת המשפטים שלו, כדי שלא תעמיד לדין את החברה שהואשמה בתקופת ראש הממשלה הקודם, סטיבן הרפר, כי שיחדה בכירים בלוב כדי לזכות בחוזים ממשלתיים גדולים.

טרודו לא יתערב

נשיא ארה”ב, דונלד טראמפ ,וראש ממשלת קנדה, ג’סטין טרודועניין בחדשות
(Shealah Craighead, 2018)

ראש ממשלת קנדה, ג’סטין טרודו, לא יתערב הליך המשפטי שמתנהל בבית המשפט העליון של מחוז בריטיש קולומביה בוונקובר, להסגרת סמנכ”ל הכספים של ענקית התקשורת הסינית וואווי וסגן יו”ר מועצת המנהלים, מנג וואנג’או, לארה”ב. הליך ההסגרה צפוי להימשך עוד חודשים ארוכים ואולי שנים. נקבעו כבר דיונים בביהמ”ש לראשית שנה הבאה שיכללו את טענות ההגנה שנשיא ארה”ב, דונלד טראמפ, התערב בהליך ההסגרה משיקולים פוליטיים. פרסום הספר החדש שמסעיר את ארה”ב “החדר שבו זה קרה” של היועץ לביטחון לאומי לשעבר של טראמפ, ג’ון בולטון, מחזק את טענות ההגנה בנושא.
טרודו הגיב למכתב של חברי פרלמנט ודיפלומטים קנדים לשעבר שנשלח אליו בשבוע שעבר, ובו הם מציעים ששר המשפטים הקנדי, דיוויד למטי, יתערב בתהליך ההסגרה וישחרר את וואנג’או. כך שמקביל סין תשחרר את שני הקנדים שהיא מחזיקה בהם כבר יותר משנה, היזם מייקל ספאוור והדיפולמט לשעבר מייקל קובריג, שמואשמים בריגול. מעצר הקנדים נועד להפעיל לחץ על קנדה לשחרר את וואנג’או. ממשלת סין לא חוסכת שום הזדמנות להתקיף את קנדה ובעיקר את טרודו לאור מעצרה של וואנג’או.
טרודו אמר בתגובה למכתב כי קנדה לא תיכנע ללחץ של הסינים באמצעות מעצרם של הקנדים אותו הוא מכנה “סיטואציה נוראית”, וכי אסור לקנדה: “לתת למדינות לחטוף קנדים כדי להשיג את מבוקשן מאוטווה”. טרודו הוסיף כי שיחרור וואנג’או כדי לתפתור בעייה קצרת טווח תסכן אלפי קנדים שנוסעים לסין וברחבי העולם, בעקבות כך שממשלת קנדה תודיע למדינות העולם, שאפשר להשפיע על מדיניותה על ידי מעצר של אזרחיה באופן אקראי.
טרודו ממשיך לתמוך בעצמאות מערכת המשפט והתביעה הקנדית, בזמן שמתנהל הליך הסגרת וואנג’או לארה”ב, לאחר שנעצרה בוונקובר בסוף אלפיים ושמונה עשרה לבקשת האמריקנים. לאור מעצרם של שני הקנדים טרודו ציין כי קנדה “פתוחה לכל פעולה נגד סין כל עוד שלא תסכן קנדים אחרים בעתיד”.
וואנג’או (בתו של מייסד וואווי הביליונר רן זנפיי) שוהה בוונקובר בביתה המפואר, בתנאים מגבילים שנקבעו ע”י ביהמ”ש, לאחר שהפקידה ערבות של עשרה מליון דולר. במהלך היום היא יכולה להסתובב בתחומי העיר בלבד כאשר צמיד אלקטרוני מוצמד לרגלה, ביחד עם אנשי ביטחון (במימונה).
לטענת משרד המשפטים האמריקני וואנג’או העקפה את הסקנציות האמריקניות על איראן, ועשתה עימה עסקים באמצעות חברת מדף מהונג קונג בשם סקאי.קום. זאת תוך שהיא מציגה מצג שווא לבנקים האמריקנים שסקאי.קום כביכול היא חברה נפרדת מוואווי. כתב תביעה האמריקני כנגד וואווי, וואנג’או ובכירים נוספים בחברה, כולל עשרים ושלוש עבירות פליליות. בהן: הונאת ארבעה בנקים להסוות קשרים עם מסחריים עם איראן, גניבת סודות מסחריים וטכנולוגיות מחברת טי. מובייל, זיופים, הלבנת הון, ניסיונות לשיבוש חקירה והשמדת ראיות. לדברי האמריקנים הפעילויות הבלתי חוקיות של וואווי ומנהליה נמשכו למעלה מעשור.
ביהמ”ש בוונקובר קבע לפני כחודש שהעברות שמיוחסות לוואנג’או בארה”ב תקפות גם בקנדה, ולכן הליכי הסגרתה לארה”ב גם כן תקפים. ביולי ואוגוסט תציג התביעה מסמכים נגד הנתבעת ובספטמבר ההגנה תגיב עליהם. בראשית פברואר שנה הבאה ידון ביהמ”ש בטענות ההגנה שיש לבטל את הליך הסגרת וואנג’או, כיוון שהופרו זכויותיה, עת עצרה בשדה התעופה של ונקובר. ההגנה טוענת עוד שהתביעה האמריקנית הטעתה את ביהמ”ש בנוגע לעובדות הקשורת למעצרה. עוד טוענת ההגנה כאמור שטראמפ, משתמש במעצרה של וואנג’או כקלף מיקוח במלחמת הסחר שלו עם סין, והוא ציין כי יתערב לשיחרורה אם זה יביא להסכם טוב יותר עם הסינים. ההגנה תיעזר בספרו החדש של בולטון שבאחד מפרקיו מצויין כי בארוחת חג המולד לאחר שוואנג’או נעצרה, ציין טראמפ לכאורה על הלחץ שזה יצר על הסינים, תוך שהוא מכנה את וואנג’או “איוונקה טראמפ של סין”. בסוף אפריל ביהמ”ש בוונקובר צפוי להכריע אם תוסגר וואנג’או לארה”ב.

גזענות ואפלייה גם בקנדה

בשבועות האחרונים מפגינים רבים יוצאים לרחובות בערים שונות ברחבי קנדה כדי למחות נגד הגעזנות והאפלייה בארה”ב, קנדה ובעולם כולו.
(רוני רחמני)

קנדה התמודדה בשבוע שעבר עם פרשה הקשורה להפעלת כוח מופרז על-ידי שוטרים נגד בני מיעוטים. ראש הממשלה הקנדי, ג’סטין טרודו, הביע זעזוע עמוק מסרטון וידאו שפורסם ברבים ובו נראים שוטרים עוצרים תוך שימוש באלימות, את הצ’יף של הקהילה האינדיאנית האנדבוריג’ינית במחוז אלבטרה.

בסרטון, שאורכו שתיים עשרה דקות, נראים השוטרים בין השאר מכים את האיש, אלן אדם, בראשו. טרודו ציין לאחר שצפה בסרט כי יש לו שאלות רציניות בנוגע למה שקרה. הוא הוסיף שהחקירה העצמאית חייבת להיות שקופה ולהיעשות כך שנקבל תשובות. בה בעת שכולם יודעים שזה לא מקרה בודד. לדברי טרודו יותר מדי קנדים שחורים וילידים אינם מרגישים בטוחים בסביבת שוטרים. זה בלתי מתקבל על הדעת והממשלה חייבת לשנות את המצב הזה.

המחלקה האחראית על חקירת שוטרים במשטרת אלברטה בודקת כעת את האירוע. המשטרה הגישה נגד אדם כתב אישום בגין התנגדות למעצר ותקיפת שוטר. לדברי עורך דינו של הצ’יף, העימות כולו החל בגלל שפג התוקף של לוחית רישוי של רכבו.

בשבועות האחרונים מפגינים רבים יוצאים לרחובות בערים שונות ברחבי קנדה כדי למחות נגד הגעזנות והאפלייה בארה”ב, קנדה ובעולם כולו.

קנדה מתנגדת לתוכנית הסיפוח של ממשלת ישראל

סוכנות הידיעות הפלסטינית הרשמית (וופא) דיווחה לאחרונה כי קנדה הבהירה לרשות הפלסטינית, כי מתנגדת לתוכנית הסיפוח הישראלית של השטחים הכבושים. זאת כיוון שהסיפוח עומד בסתירה לחוק הבינלאומי.

על פי הדיווח של סוכנות הידיעות הפלסטינית, עמדת קנדה נגד הסיפוח נמסרה בשיחה בין שר החוץ של קנדה, פיליפ שמפיין, לבין שר החוץ הפלסטיני, ריאד אל-מאליכי.

שר החוץ הקנדי ציין כי אם קנדה תיבחר לחברה זמנית במועצת הביטחון של האו”ם, היא לא תחריש אלא תשמיע את קולה כדי לשמור על השלום והיציבות במזרח התיכון. וכן תפעל מול ישראל והפלסטינים כדי להשכין שלום בין הצדדים. בהקשר זה, קרא שר החוץ הפלסטיני לקנדה להמשיך בלחץ על ישראל כדי לסכל את תוכנית סיפוח השטחים, כולל באמצעות איום בסנקציות נגדה.

ראש ממשלת קנדה, ג’סטין טרודו, אמר לא מכבר כי העביר מסר ברור להנהגה בישראל בנוגע לתוכנית סיפוח השטחים הכבושים בציינו, כי קנדה סבורה שמהלך זה עלול לעכב את האפשרות להגיע לשלום בר קיימא במזרח התיכון ועל כן היא מודאגת מאוד מכך.

קנדה האריכה את איסור כניסת אוניות נוסעים לשטחה עד לסוף חודש אוקטובר

ממשלת קנדה האריכה את האיסור על פעילות אניות תענוגות בשטחה עד השלושים ואחד באוקטובר שנה זו. זאת עקב מגיפת הקורונה העולמית. שר התחבורה, מארק גארנו, הודיע על הצעדים המעודכנים בנוגע לאוניות התענוגות וספינות הנוסעים, וציין כי הממשלה מחויבת להגן על אזרחי קנדה, במיוחד בתקופה מאתגרת זאת. מסיבה זו הוא הכריז על צעדים עדכניים עבור אוניות תענוגות ואניות נוסעים אחרות בקנדה, שכוללים איסור פעילות של אוניות תענוגות גדולות במים קנדיים עד סוף חודש אוקטובר שנה זו.

על פי התקנות, אוניות נוסעים המובילות מעל למאה איש על סיפונן עם מקומות לינה לא יורשו להיכנס למים הקנדיים כאמור עד סוף אוקטובר. בנוסף אוניות נוסעים עם יותר משניים עשר איש לא יורשו גם להיכנס למימי החופים בקנדה (הארקטי, נונאציאווט, נונאוויק ולברדור) גם כן עד סוף חודש אוקטובר.

מעבורות, מוניות מים ואוניות נוסעים חיוניות אחרות צריכות ליישם התקנות חדשות, שלפיהן הן יפעלו עם מספר מופחת של נוסעים. ובנוסף עליהן לנקוט באמצעים שונים להתגוננות מפני המגיפה.

הרבה הלוויות וחתונה אחת

ראש הממשלה בנימין נתניהו
(U.S. Department of State)

המראות הקשים מהחדשות האחרונות העיבו על רוחי. המגפה הנוראית הזו גבתה את חייהם של רבים בקנדה ובעולם כולו.

מה עושים שאלתי את עצמי מספר פעמים עד שעלה במוחי רעיון מעולה. דבר שישמח את כולם. קודם כל את בת זוגתי אהובתי שתחיה, וכן השכנים, תושבי ונקובר ואולי המדינה כולה. רעיון מבריק, רעיון נפלא – התחלתי לדקלם לעצמי.

כתבתי מספר מילים על פתק קטן כדי שבטעות לא אשכח מה להגיד ברגע המתאים. רצתי בעליזות מרובה למטבח והצלחתי איכשהו לעלות על השולחן הרעוע ולעמוד עליו ביציבות לא יציבה. הוצאתי את הפתק מכיס חולצתי והתחלתי להקריא בקול חזק ורם כיאה לאיש חזק ודומיננטי כמוני. הרמתי את ידי למעלה ממש כמנהיג המטבח בדקות חשובות אלה. וכך אמרתי בהתרגשות רבתי תוך דמעות חונקות את גרוני: “אהובתי, יקירתי, אהבת חיי לנצח נצחים. אני מכריז בזאת כי לאחר שימצא החיסון למגפה שנפלה עלינו משמיים, אציע לך באופן רשמי נישואין. לאחר מכן נצא לירח דבש באחד המקומות האהובים עלינו בטבע. רק את ואני, יד ביד, לחי ללחי. אני בטוח אהובתי שהצעתי תשמח אותך, ואולי אף תרים את המורל השפוף של רבים רבים הסובלים עתה ממראות המגפה”.

לאחר סיום הנאום הצלחתי בכוחות אחרונים לרדת מהשולחן וכמעט התהפכנו שנינו. לאחר שנעמדתי על הרצפה היציבה מזיע ונושף ארוכות, הבחנתי לצערי שאהובתי כלל לא מגיבה בשמחה נוכח הצעתי הנדיבה. היא המשיכה לבהות מול מסך הטלוויזיה. באותו זמן הוקרנה סדרת טלוויזיה באנימציה שנוצרה לאחרונה בישראל. הספקתי להציץ במסך ולראות תמונה הזויה לחלוטין. ראש ממשלה מקומי שמחזיק בקרנות השלטון כעשרים שנה הצליח שוב להקים ממשלה והפעם כיאה לו היא רחבה וגדולה מאוד. האופוזיצה כך מתברר במקום להתנגד לו התחברה אליו. כך שהוא ימשיך לשבת על כיסא המלך למרות כתב אישום חמור נגדו. יקירתי נאותה סוף סוף להוריד את העיניים מהמסך ולהסתכל אלי ישירות. וכך אמרה לי בכעס רב: “נו באמת האם אתה חושב שאני טיפשה מטופשת. מחר ימצא חיסון וניתחתן? הרי זה ייקח שנים על גבי שנים. וחוץ מזה אתה חושב שאני יכולה להאמין לישראלים שכמוך. תראה על המסך איך אתם עובדים אחד על השני. וראש הממשלה שלכם עובד על כולם שוב ושוב”.

ולסיום דבר מה שכתבתי לאחרונה על ישראל:

ביבי גרם לנו אנחה ארוכה ארוכה.
ואולי בעצם הרבה אנחות או שמוטב אפילו להגיד אין ספור אנחות.
זהו שיר שלי למחות על מה שעושה ראש הממשלה הנצחי של ישראל לנצח ישראל.
כפי שאמר היוצר שלום חינוך בשירו המעולה והרלונטי היום יותר מאי פעם: “הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם” – מה עוד צריך לקרות שבישראל יתעוררו ויבינו שראש הממשלה הוא בעצם ראש כת (משפחת נתניהו המלכותית) שמהלכת אימים על רבים ובעיקר על חלשים ועניים.
מה עוד צריך לקרות שהאזרחים יקראו את הכתובת על הקיר ויבינו שהממשלה הרחבה הנוכחית היא יריקה בפרצופם של משלמי המיסים.
לא נשכח שמתנהל משפט על חלק מחטאי ראש הממשלה והגיע הזמן שהוא ישלם מחיר על מה שעשה כי אחרת – הוא ימשיך לעשות עוד ועוד לכיסו המנופח.
אפשר להגיד את זה באנגלית או בעברית: הראש מושחת והשחיתות משתלטת על כל חלקה טובה מרחוב בלפור והלאה.

למי שגר כאן בקנדה הבעיות בישראל נראות רחוקות ואולי אף הזויות

לכן אנו גרים כאן ולא שם ולכן אנו רחוקים.

ונקובר מתחילה להיפתח מחדש לאט לאט

תושבים נהנים מהשמש החמה בפארק נלסון

(רוני רחמני) 

כבר למעלה מחודשיים שאנו נמצאים בסגר שלא היה כמותו מעולם. המראות מוונקובר ומשאר רחבי קנדה דומים למה שאנו רואים בעולם: רחובות ריקים, תורים ליד חנויות האוכל, הרבה שקט מסביב והטלוויזיות פועלות בבתים בהיקף שלא היה כדומתו מאז באו לעולם.

אני למזלי עובד מהבית מזה כשלוש שנים כך שלא הרגשתי שינוי משמעותי בגיזרה הזו, אם כי היקפי העבודה ירדו ובשלב זה קשה לאמוד את הנזקים הכספיים אצלנו בחברה. בתום יום העבודה במקום לקפוץ למכון הכושר בבניין ולרכב על אופניים ארבעים דקות, ולגמוע כאחד עשר עד שניים עשר קילומטרים, אני יוצא לצעוד ברחובות של ונקובר. אם אצעד בטיילת שליד הים אראה רבים רבים כמוני שהולכים להם, רצים, רוכבים על אופניים או סתם יושבים על הדשא ותופסים שמש. אם אחפש מקומות ריקים יותר אז אלך ברחובות העיר, מהדאון טאון החוצה דרך שלושת הגשרים שמחברים אותו עם החלק המערבי או המזרחי של ונקובר. אבל זה לא כל כך נעים נעים לצעוד היום ברחובות הכמעט ריקים של ונקובר. ההרגשה כבדה מה גם שמרבית חלונות הראווה של החנויות מכוסים בלוחות עץ כדי שלא יפרצו פנימה. ההומלסים נראים במספרים גדולים יותר וחלקם השתכנו להם בפתחי החנויות הסגורות. בערב רחובות העיר כל כך שקטים וריקים. נראה כאילו עוצר מלחמתי הוכרז על ידי השלטונות.

בפועל המלחמה היא מול אויב שאיננו רואים או שומעים אותו והוא עושה בנו שמות. אויב אכזרי מאין כמוה שגרם למותם של למעלה משלוש מאות אלף איש בעולם וגרם ליותר מארבעה וחצי מיליוני אנשים לחלות. מגפה של ממש.

ונקובר כמו ערים אחרות הפכה למשהו אחר, סיפמפטי פחות, נעים פחות, שקט הרבה יותר. אנו מתעוררים כל בוקר למציאות שלא הכרנו וכל הימים נראים דומים. לא פעם שאלתי את בת הזוג שלי האם היום זה יום שלישי והיא ענתה בפסקנות: “היום דווקא זהו יום רביעי”. בפעם אחרת חשבתי שמדובר ביום חמישי אך בפועל זה היה כבר יום שישי. החדשות הן אותן חדשות, הרעות הן אותן רעות והחיים כמעט עצרו מלכת.

לאור החדשות הטובות יותר שמספר המתים והחולים יורד בהתמדה במחוז בריטיש קולומביה שלנו, הממשלה המקומית הודיעה כי אנו מתחילים לפתוח את המשק לאט לאט. הממשלה קבעה תוכנית בת ארבעה שלבים כאשר בעצם השלב הראשון הוא השלב בו אנו מצאים כיום, כיוון שהמשק עבר לשעת חירום וכן מספר מגזרים המשיכו לפעול. כמו למשל תחבורה ציבורית, בניית ותיקון תשתיות, בניית ותיקון בניינים, חנויות מזון ועוד. השלב הרביעי והאחרון בתוכנית הוא פתיחה מלאה של המשק וזה יקרה שימצא החיסון היקר מפז לחיידק הקורונה הנוראי הזה. לכן אנו עוברים בימים הקרובים שלב השני בתוכנית הממשלתית. כבר בימים האחרונים ראיתי התעוררות ברחבי העיר. יותר אנשים ברחובות, בפרקים ובטיילות. יותר חנויות פתוחות. ההמשך יבוא.

לסיום שיר חדש שכתבתי לאחרונה:

אם אין מים נשתה חלב של פרה אדומה

אם אין חשמל נקושש עצים חומים ונעשה מדורה חמה

אם אין גז נעטוף את הבית בנילונים לבנים ארוכים ונרגיש כמו בחממה

אם לא נוכל לקרוא נתחיל לכתוב שירים ארוכים וסיפורים קצרים

אם לא נוכל לשמוע מוזיקה נתחיל להקיש במקלות רחבים על מחבתות וסירים גדולים

אם לא נוכל לצפות בטלוויזיה נעמוד במרכז החדר ונתחיל לנאום ארוכות על מה שקרה ועל עתיד המבריאים הרבים והחולים המעטים.

Choose to seek hope

Chanukah is about, among other things, sparking light amid the darkness. It is a message of hope that we should uplift all year round, not only in December. As discussed in this space last week, social media, and media generally, advances divisive and unsettling messages. So, while it takes perhaps more effort to light a candle than to curse the darkness, we should invest the little extra effort to find those stories that soothe our souls, calm our anxieties, and give us frameworks on which to build. Just as we have at our fingertips access to a million indignities and frustrations, so, too, can we choose to search for inspiring stories of kindness and coexistence.

As we share news in these pages throughout the year, we necessarily approach some unpleasant topics. But we also make a point to bring you uplifting news, including medical and other advances from Israel and our own community here in Canada. From Winnipeg, we recently reported on Operation Ezra, an ongoing program through which the Jewish community in that city assists newcomer Yazidis who are survivors of genocide, as well as the interfaith Meditation for Peace program at that city’s St. Boniface Cathedral. Closer to home, the Jewish and Muslim communities of Kelowna and area are celebrating their similarities with neighbourly get-togethers.

Just recently, community action led a Vancouver-area auction house to cancel the sale of Nazi paraphernalia. Taking a similar situation a step further, a Lebanese businessman, Abdallah Chatila, recently paid 50,000 euros for a hat owned by Hitler, and other Nazi memorabilia, in order to keep it out of the hands of neo-Nazis. He donated the items to Yad Vashem.

Israel’s President Reuven Rivlin met with Chatila and pinpointed the significance of the act. “What you did was seemingly so simple, but this act of grace shows the whole world how to fight the glorification of hatred and incitement against other people,” said Rivlin. “It was a truly human act. I know you have been thanked many times, but it was important for me to say it loud and clear here at the President’s Residence in Jerusalem – we appreciate it and thank you for it very much.”

About the same time, a group of civil society leaders and intellectuals from across the Arab world met in London for the inaugural meeting of what is being called the Arab Council for Regional Integration. These individuals, admittedly not-quite-mainstream in their respective bodies politic, reject the boycott and isolation of Israel, recognizing the harm it has caused to Palestinians and the greater Arab world to quarantine the most innovative economy in the region. This comes amid what appears to be a major reconfiguration of Middle East politics, which bodes well for Israel. The Gulf States are making overtures to Israel and other longtime belligerents are softening their tones. It is, of course, part of an internal Sunni-Shiite political struggle within the area, but that in no way takes away from the historic nature of the opening.

This year, we reported on the response to Tag Mechir (“price tag” attacks by radical West Bank settlers) with Tag Meir (“Light Tagging,” in which volunteers perform surprising acts of kindness across divides). We also ran a story on T’ruah: The Rabbinic Call for Human Rights, which works in Jewish social justice circles in Israel and North America. And we published an article on the efforts of the Jerusalem Foundation, a font of coexistence projects in the holy city, from Hebrew-Arabic bilingual education and colour-blind poverty alleviation efforts to a dance troupe for ultra-Orthodox women and kids music programs that transcend cultural differences.

Elsewhere in Israel, dance is the medium of another intercultural project, in a workshop created earlier this year called Steps from Sana’a to Hebron, in which Yemenite Jews pair their traditional dance with the Palestinian dabke danced by a group of Palestinians from outside Hebron.

Especially at this time of year, despite the inter- and intra-cultural divisions in Israel, there are countless small points of light. In Haifa, long considered a model of inter-religious coexistence, December is a time of celebrating Chanukah and Christmas in a diverse community including Muslims, Baha’is, Druze and others.

As simple as such small interactions might seem, they can have the most profound impact on participants. Once you begin searching for such stories, the results are bountiful.

Here in Canada, in Israel and around the world, similar stories of goodwill and overcoming differences abound. They are not likely to crawl across the bottom of your cable news screen. So, we must seek them out. We must.